פסק-דין בתיק ת"ק 38080-11-12

בתאריך 20.5.11, ברח' שד' הנשיא, בצומת עם רח' יפה נוף שבחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידו ובין רכב הנתבעת, הנהוג על ידה.

אין חולק כי הכביש בו נסעו הנהגים הינו דו סיטרי, דו נתיבי, מחולק על ידי שטח הפרדה בנוי, כאשר בכיוון נסיעת הנתבעת שני נתיבי נסיעה, הימני מורה על נסיעה ישר בלבד והשמאלי מורה על נסיעה שמאלה בלבד.

לאחר שמיעת עדויות הנהגים והבאת מלוא הראיות לביהמ"ש, הנני קובעת כי הוכחה אחריותה של הנתבעת להתרחשות התאונה.

כל זאת, כאשר הגיעה לצומת מרח' שד' הנשיא, כשהינה נוסעת במעלה הרחוב וכאשר בכוונתה לפנות בצומת שמאלה, לרח' יפה נוף.

לקביעתי, פנתה הנתבעת שמאלה ברשלנות ובחוסר זהירות ולא הבחינה כלל בתובע הנוסע ממולה בשד' הנשיא, במורד הרחוב, בנתיב הימני כיוון נסיעתו.

לקביעתי, הנתבעת נכנסה לצומת ונסעה בו שמאלה כשהינה חוסמת את נתיב נסיעתו של התובע ואת אפשרות המשך נסיעתו בנתיבו.

בנהיגתה כך, הפרה הנתבעת את קביעות תקנה 64(א)(12) לתקנות התעבורה המחייבת נהג לפנות בצומת שמאלה ליתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת.

גם אם נכונה טענתה של הנתבעת כי לפני כניסתה לצומת, עצרו הרכבים "כדי לתת לי לעבור" (עמ' 3 ש' 12 לפרוט'), ומשמעות הדברים היא כי מי שעצרו הם הרכבים שהגיעו במורד שד' הנשיא, לפני כניסתם לצומת ומעברם בו, כדי לאפשר לנתבעת להיכנס לרח' יפה נוף - אין בכך כדי לסייע בידי הנתבעת בביסוס טענתה כי אינה אחראית לקרות התאונה.

כל זאת, כאשר חובתה ליתן זכות קדימה ממשיכה להתקיים בכל מהלך כניסתה אל תוך הצומת ונסיעתה בו וכל אותה העת היה על הנתבעת לבחון אם לא מגיעה תלונה מימינה, במורד שד' הנשיא, מהכיוון שממנו הגיע התובע.

על הנתבעת היתה מוטלת החובה לצפות אפשרות שכזו ולסגל דרך נהיגתה כך שלא תפגע ברכב המגיע לצומת מהכיוון ממנו הגיע התובע.

עם זאת, הנני קובעת כי הוכחה רשלנות תורמת של התובע להתרחשות התאונה.

מדו"ח הבוחן המשטרתי שהוגש לביהמ"ש במסגרת המוצג תק/1, ומתמונת סימני הנזק שברכב הנתבעת, עולה כי התובע נסע במורד הרחוב בצד הימני הקיצוני של הנתיב, וכי עד למקום האימפקט שבין הרכבים הספיקה הנתבעת לסיים כמעט את נסיעתה בתוך הצומת והתובע פגע ברכבה במרכז הדופן הימני של רכב הנתבעת.

כל אותה העת, לא הבחין כלל התובע ברכב הנתבעת, למרות שלדבריו, הנתיב הימני שבו נסע היה פנוי לחלוטין.

התובע אישר כי בנתיב שלשמאלו עצרו רכבים ואלה חסמו את שדה הראיה שלו ומטעם זה לא ראה את רכב הנתבעת.

אם אכן עצרו רכבים בנתיב השמאלי, היה על התובע לצפות כי תיתכן כניסת כלי רכב לצומת, כדוגמת כניסת רכב הנתבעת לצומת ולוודא כי עם כניסתו שלו לצומת - יוכל לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה.

התובע לא עשה כן ובכך נהג אף הוא ברכבו ברשלנות ובחוסר זהירות ותוך הפרת קביעות תקנה 65 לתקנות התעבורה.

הנני קובעת את רשלנותו התורמת של התובע בשיעור של 20%.

הוכח כי בתאונה נגרמו לתובע הנזקים הבאים:

נזקים לאופנוע - 7,807 ש"ח, כעולה מדו"ח השמאי.